דיאנג'לו ראסל וגולדן סטייט – שני סגנונות הפוכים?

ב-2018/19, גולדן סטייט ווריורס הוציאה לפועל כקבוצה 995 מהלכי פיק-נ'-רול שנגמרו בזריקה של מוביל הכדור. השחקן הכי טוב שהם הוסיפו בקיץ, דיאנג'לו ראסל, ביצע לבד 920 מהלכים כאלה. לא ברור איך הוא ישתלב בתנועת הכדור המפורסמת של ג"ס, שלא תשנה את הסגנון שלה יותר מדי כשיש לה את סטפן קרי ודריימונד גרין בריאים לחלוטין, נוסף על קליי תומפסון שאמור לחזור.

לא בטוח שהוא צריך. יכול להיות שגולדן סטייט החתימה אותו בשביל להעביר אותו מאוחר יותר העונה תמורת כוכב שיחפש דרך החוצה, משהו בסגנון של בראדלי ביל או קווין לאב. יכול להיות שנראה אותם הופכים את ראסל לכמה נכסים משמעותיים בשרשרת טריידים, כשיש להם נכסים אחרים כמו חריגת טרייד בגודל 17.1 מיליון דולר שתאפשר להם לקלוט שחקן שמרוויח משכורת בסדר גודל כזה בלי להעביר שחקן אחר תמורתו. הווריורס הביאו את ווילי קאולי-סטיין, שותף לא רע בכלל לפיק-נ'-רול. סביר שהווריורס ינסו להתאים את הדקות של השניים, אולי בזמן שקרי וגרין על הספסל.

כשחושבים על זה לעומק, ההבדל לא כזה גדול. ברוקלין השיגה הרבה זריקות מיד אחרי חסימות בעונה הקודמת, בדומה לגולדן סטייט. הנטס התבססו על ספוט-אפ שוטינג יותר מגולדן סטייט בעונה האחרונה, למרות שהזריקות נכנסו באחוז נמוך יותר. ראסל קלע טוב ממסירה העונה ויכול לשחק על זה, במיוחד ליד קרי וגרין. התנועה הבלתי פוסקת של קרי והחסימות החכמות של דריימונד יכולות להרוויח מה-PnR's של דיאנג'לו, מה שיכול לרווח את ההתקפה שתצטרך את זה כשמלבד שלושתם אין לגולדן שחקני כדורסל טובים ובריאים. הוא ישחק בסגנון שונה כמחליף, מעשית, של קווין דוראנט וה-5.9 אסיסטים שלו למשחק.

הוא יצטרך להיות שימושי גם בלי הכדור בכל הקשור לתנועה על החסימות של גרין, לוני וקאול-סטיין. היכולת שלו להיות משמעותי גם כשהכדור אצלו, בניגוד לתומפסון, נותנת לווריורס עוד יוצר שיכול להשתלב ליד קרי. עדיין יש הרבה סימני שאלה בקשר לגולדן סטייט, בעיקר ההגנה המפוקפקת של קרי וראסל אחד ליד השני או העדר העומק (אלק בורקס, קוון לוני וגלן רובינסון מרכיבים את הספסל), אבל אנחנו יכולים לראות גרסה חדשה-ישנה של הנעת הכדור של הווריורס. יהיה מעניין.

קבוצות מסקרנות בשוק הטריידים

כמה קבוצות יכולות להיות משמעותיות בכל הקשור לטריידים כבר מתחילת העונה. בואו נדבר עליהן.

אטלנטה מאוד מעניינת אותי. יש להם את טריי יאנג כרכז וג'ון קולינס כפאוור פורוורד שלו והם מוקפים במשלימים צעירים עם פוטנציאל כמו קווין הוארטר וצמד בחירות הלוטרי, קאם רדיש ודיאנדרה האנטר. אין להם סנטרים, מלבד אלכס לן המאכזב וההימור על דמיאן ג'ונס שהיה לא רע בגולדן. יש לקבוצה הרבה חוזים נגמרים והם יכולים להשיג, למשל, את לארי נאנס שירוויח מרכז כמו יאנג וייתן להוקס מוביל כדור נוסף (2 אסיסטים על כל איבוד כשפתח בקליבלנד העונה). העדר הכישרון במקומות 7-11 במזרח יכול להפוך אותם לקבוצה שתתחרה על מקום בפלייאוף. נאנס משלים טוב את החמישייה ואת קולינס.

שימו עין על ממפיס. הם הצליחו להשיג בסיס צעיר ונהדר בקיץ, אבל לא חסרים להם נכסים. יש את אנדרה איגודלה שיכול להפוך לבחירת סוף סיבוב ראשון ועוד שחקנים על חוזים נגמרים בדמות סולומון היל ומיילס פלומלי. יונאס ואלניוצ'אס, למרות שחתם על הארכת חוזה בקיץ, יכול להיות שווה כמה בחירות או שחקן עם פוטנציאל גם כן. בלעדיהם עדיין נשאר בסיס נהדר ויחסית צעיר עם מוראנט, ברוקס, אנדרסון, ג'קסון, קלארק, ג'קסון ג'וניור ואולי גם טיוס ג'ונס, גרייסון אלן וברונו קובוקולו.

מועמדים (מוקדמים מדי) לשחקן המשתפר של העונה

לפני שנדבר על המועמדים האפשריים לשחקן המשתפר של העונה, בואו נדבר על הפרופיל של רובם: שחקנים בקבוצת פלייאוף, בשנה השלישית עד החמישית לקריירה. כך זה היה אצל 7 מ-8 הזוכים האחרונים, מלבד גוראן דראגיץ' שזכה בעונתו השישית ובקבוצה שעשתה 48 ניצחונות, אבל לא הגיעה לפלייאוף. ברוב המקרים הזכייה הגיעה אחרי תפקיד משמעותי של השחקנים בעונה הקודמת כשחקני רוטציה, אבל לא כמרכזיים בקבוצה. אז מי המועמדים?

השם הראשון שעולה בראש הוא ג'יילן בראון מבוסטון. בראון בן 22, בשנתו הרביעית בקריירה ובשנת חוזה, שיכולה לגרום לשחקנים להוציא מעצמם יותר ממה שנראה מהם כל הקריירה. ראינו אותו מתעלה בואקום בפלייאוף של 2018 בו קלע 18 נקודות למשחק ולקח את בוסטון לגמר המזרח. השנה בהעדרם של קיירי אירווינג ואל הורפורד יהיו לו הרבה יותר הזדמנויות והוא יהיה אחד השחקנים המרכזיים בהגנה של הסלטיקס שאיבדה את רוב שחקני הקו הקדמי המשמעותיים שלה. מועמד חזק ביותר.

שם אפשרי נוסף הוא לונזו בול מניו אורלינס. אחרי עונת רוקי בלייקרס בינונית ועונה בצילו של לברון ג'יימס, הוא מגיע לקבוצה שנראית כאילו היא נבנתה בשבילו, עם פינישרים מצויין בצבע בדמות ציון וויליאמסון ודריק פייבורס וקלעים טובים כמו ג'יי ג'יי רדיק וג'וש הארט לצד שחקן כמו ג'רו הולידיי שיקל עליו בהגנה. אלווין ג'נטרי מאמן שאוהב לשחק מהר, מה שמרמז על סיטואציה טובה עבור לונזו. הוא בחירת פנטזי טובה השנה בסיבובים מסויימים והמספרים שלו יהיו מרשימים, אבל קשה לראות שחקן הופך למשתפר בלי הגעה לפלייאוף. התקדים של דראגיץ' הוא המנבא הטוב ביותר, אבל קשה לי לראות את נ"א עושים 48 ניצחונות. קווין לאב היה הזוכה האחרון שניצח עם קבוצה חלשה מאוד (17 ניצחונות), אבל זה היה ב-2010/11 בליגה שונה לחלוטין. אצלו גם היו מספרים מרשימים עם 21 נקודות ו-15 ריבאונדים בערב.

סוס שחור הוא באם אדביו ממיאמי. הוא צפוי לעבור לתפקיד של סנטר פותח במשרה מלאה אחרי שוויטסייד הועבר לפורטלנד. העונה הוא פתח ב-28 משחקים עבור מיאמי והקבוצה נראתה טוב מאוד כשהוא היה על המגרש. אדביו משלב בין ריבאונד טוב, יכולת מסירה יוצאת דופן לעמדה ויד רכה בפוסט. ליד יוצרים כמו ג'ימי באטלר, גוראן דראגיץ' וג'אסטיס ווינסלו ההתקפה יכולה לפרוח. לצד היכולת ההגנתית הגבוהה (חטיפה וחסימה למשחק כשחקן חמישייה) והסיכוי של מיאמי לסיים במקומות 3-5 במזרח, יש לו קייס לא רע.